הסכם גירושין שמסדיר למשל ענייני משמורת ומזונות הוא הסכם ש"נושם וחי" משך שנים רבות.
החיים מזמנים שינויים שהיו בלתי צפויים במעמד חתימתו ופעמים רבות הוא מחייב התאמה למציאות חדשה אם בשל עניינים שקשורים למצבו של מי מהילדים ואם בשל שינויים אצל כל אחד מבני הזוג.
השינוי בשנת 2017 בדיני המזונות גרר אינספור הליכים שבהם אבות מנסים לפתוח את הסדר המזונות.
הנה כמה דוגמאות נפוצות:
אחד מההורים מעוניין להתרחק ממקום המגורים ולשנות את מוסדות החינוך של הילדים. רצון של אחד הצדדים להעתיק מקום מגורים של הילדים בשל נסיבות משתנות מייצר מצב מורכב חדש שפעמים רבות מחייב התערבות של בית המשפט.
אחד מההורים פוטר מעבודתו ואינו יכול לשאת בנטל כלכלת הילדים. בעבר היה קשה מאוד לשנות פסיקה של מזונות ובעיקר להפחית מזונות ונדרש לצורך כך שינוי נסיבות מהותי וקבוע. בתי המשפט הקשו מאוד בדרישות ורוב ההליכים נדחו. עם שינוי הדין הנוהג בעניין המזונות, מאז פסק דינו של בית המשפט העליון ביולי 2017, הוצפו בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים רבים לפתיחת סכומי המזונות ובפועל גם הדרישות לשינוי הנסיבות פחתו משמעותית.
צריך להחליט אם להעביר את הילד למסגרת של חינוך מיוחד.
צריך להחליט אם הילד זקוק לטיפול רגשי ואיזה או האם לתת לו טיפול תרופתי מסוים.
אחד מההורים חזר בתשובה ורוצה לשנות את אורח החיים של הילדים.
התופעה הנוראית של ניכור הורי שבה אחד ההורים מסית ושוטף את מוחו של הילדים נגד ההורה האחר על מנת למנוע את הקשר של הילדים אתו תופשת ממדים רחבים ומחייבת טיפול משפטי מידי.
מיותר לציין שבעיות מסוג זה נכון לעשות כל מאמץ על מנת לפתור בהידברות ובפשרה ותוך הכרה בכבוד ובצרכים של הילדים ובן הזוג לשעבר.
למרבה הצער במקרים מסוימים אין מנוס מלערב את בית המשפט שיכריע לכאן או לכאן. במקרה של ניכור הורי הנחשב להתעללות ובמקרים של סיכון שלום הילד יש לנקוט הליך משפטי מיד.
יצוין כי גם בעניינים של רכוש נותרים פעמים רבות "קצוות פתוחים" שיש לסגור אותם לעיתים שנים רבות לאחר הפרידה.
למשל כאשר אחד ההורים נשאר בדירת המגורים ופירוק השיתוף בה מתעכב למשך כמה שנים.
תביעות מסוג אחר הן במקרים שאחד הצדדים גילה לאחר השלמת הסדרת הגירושין כי הצד האחר העלים והבריח ממנו רכוש משותף שאמור היה להיות חלק מאיזון המשאבים. אם אכן ההסכם הושג על בסיס הטעייה ניתן במקרים מסוימים "לפתוח" אותו ולתקן את המעוות.