תוחלת החיים הולכת ועולה באופן משמעותי כולל שיעור חלקם באוכלוסייה של בני ה- 65 פלוס ובני השמונים פלוס. גם אורח החיים בשנים אלו משתנה מאוד וכך גם משתנים ומצטמצמים הפערים הבינדוריים.
במקביל לכך גם אחוזי הדמנציה הולכים ועולים בהתמדה (כ- 10% מבני ה- 65 ומעלה וכ- 30% מבני ה- 85 ומעלה).
לתופעות אלו השלכות חברתיות וכלכליות מהותיות וגם השלכות משפטיות המחייבות תכנון נכון של גיל זה. תכנון נכון מחייב:
עריכת צוואה תקפה. צוואה שנוסחה שלא באופן מדויק או שאינה תקפה לפי דין מאחר שנפלו בה פגמים עלולה להחטיא את מטרתה ולגרום לנזק רב. מאחר שצוואה "נמדדת" כאשר המצווה כבר לא אתנו ואינו יכול עוד לומר דברו יש חשיבות עליונה לניסוח ולעריכת צוואה כדין. בתי המשפט לענייני משפחה מוצפים בסכסוכים עקובים מדם שיכולים היו להימנע.
לבני זוג המקיימים אורח חיים משותף תתאים לרוב צוואה הדדית. במקרה המקובל בני הזוג יקבעו בצוואה כזו כי הם מורישם את רכושם זה לזו ולאחר פטירת שניהם לילדיהם המשותפים. המורכבות בצוואה זו היא לקבוע את היקף המגבלות החלות על בן הזוג שנותר בחיים באשר לרכוש בני הזוג ולמשל: האם רשאי לחלק רכוש במתנה או לממש רכוש וכו'. חשוב להדגיש את מה שלא תמיד ברור בקרב הציבור והוא שבהעדר מגבלה רשאי בן הזוג הנותר בחיים לעשות ברכוש כל פעולה שהוא חפץ בה ובכלל זאת גם "לרוקן" את כולו.
ייפוי כוח מתמשך– בשנת 2017 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ונוצר מוסד משפטי חדש של ייפוי כוח מתמשך.
מטרת תיקון זה ל"לחסל" ובוודאי לצמצם באופן משמעותי את מוסד האפוטרופסות הקיים משך שנים רבות.
עובר לתיקון וכאשר הגיע אדם למצב לא כשיר היה נדרש מינוי של אפוטרופוס, בדרך כלל בן המשפחה המטפל, שיפעל במקומו. מינוי אפוטרופוס נעשה בצו בית משפט ובפיקוח שוטף של האפוטרופוס הכללי.
ייפוי כוח מתמשך נועד לאפשר לאדם כאשר הוא צלול וכשיר לתכנן כיצד ייראו חייו ככל שלא יהיה כשיר ביום מין הימים, באופן גמיש הרבה יותר וללא מעורבות ופיקוח של המדינה.
מדובר בעריכה של מסמך ייעודי הנחתם על ידי מייפה הכוח ומיופיי הכוח (יכולים להיות מספר מיופי כוח וכן ניתן לחלק ביניהם את התחומים השונים או לקבוע כיצד יהיה מנגנון קבלת ההחלטות על ידיהם.
המסמך מוגש לאפוטרופוס הכללי ונכנס לתוקף בעת הצורך.
ייפוי כוח רפואי לפי חוק החולה הנוטה למות – ייפוי כוח מתמשך אינו מסדיר מצבים שבהם אדם מביע דעתו מראש באלו מצבים אינו רוצה שיאריכו את חייו. לצורך כך קיים מסמך אחר מכוח חוק החולה הנוטה למות. במסמך זה מביע האדם את רצונו או ממנה אדם אחר על מנת שיביע את רצונו במצבים שבהם נדרשים טיפולים מאריכי חיים כמו הנשמה מלאכותית, החייאה מלאכותית, הזנה מלאכותית וכו'. מסמך זה תקף למשך חמש שנים ומופקד במשרד הבריאות.
ישנם מכשירים וכלים משפטיים רלבנטיים נוספים המוצעים לפי הצורך.
הדגש הוא על ניתוח מעמיק מאוד תוך התאמה אישית וייחודית לצרכים ובניית פתרונות משפטיים שיעמוד במבחן הזמן.